כיצד עובדת הגישה

באמצעות כלי התערבות ומפת העבודה של גישת AEDP, איש הטיפול מנסה לסייע למטופל לייצר שינויים ברמה נפשית ונוירולוגית כאחד. בהתבסס על ההנחה של מסוגלות יכולות ההחלמה האורגניות של האדם, וההנחה הנוספת, כי חוויות טראומטיות משאירות את חותמן עקב תחושת בדידות משמעותית של האדם, הגישה חותרת לתת מענה לצרכים אוניברסליים שלנו, כבני אדם, ולצרכים הספציפיים העולים מתוך המפגש החווייתי של המטופל עם עצמו ועם המטפל.

 

עבודה עם המטופל על הפגת בדידותו, ובה בעת, עיבוד מעמיק של חוויות רגשיות ושל חוויות יחסים קשות, נעשים על ידי מטפל AEDP במטרה ליצור קרקע בטוחה ופוריה לנביעתן של חוויות החלמה אצל המטופל, חוויות חדשות עבורו, וחוויות של חוסן ומשאבים אישיים.

 

דני יאנג, מרצה פקולטה בכיר במכון AEDP הבינלאומי, מסביר את יסודות הגישה:

 

משבר וסבל הטמונים במצב נפשי או ביחסים בין אישיים הינן נקודות המאפשרות בטיפול זה, הזדמנות לעוררות יכולות יוצאות דופן, שלולא כן אולי לא היו באות לידי ביטוי. בגישת AEDP, המיקוד בחוויית המטופל תוך עבודה חווייתית בחדר הטיפולים, מאפשרת נגישות להזדמנויות אלה של ביטוי יכולות פנימיות המאפשרות הן החלמה והן תחושת שינוי. אחד מכלי ההתערבות המרכזיים בגישה, הינה יצירת מרחב בו מופגת הבדידות של המטופל, ונוצרת תחושת ביטחון וקבלה עמוקה, של "בסיס בטוח" ו"חוף מבטחים". כמו כן, מעקב צמוד מרגע אחד למשנהו, מסייע לאיש הטיפול להיות נוכח לחוויותיו של המטופל, ומסייע למטופל להפיג את בדידותו בתוך חווייתו.

לצד יצירת אותה תחושת ביטחון בחדר, ומעקב חווייתי עקבי וצמוד, המספקים תחושה של הליכה משותפת, המטופל והמטפל נכנסים לעיבוד עמוק של חוויה רגשית או חוויה שנצרבה ביחסים קודמים, לצורך ריפוי תחושות של סבל, הרחבת חוויות חיוביות של שינוי פנימי, הרחבת ההבנה והגילוי העצמי, ויצירת מפגש עם "עצמי ליבתי", או העצמי האמיתי (Core Self – True Self). אלה, בהשגתם, תורמים לחוויה משמעותית של מסוגלות וחוסן, תוך מפגש אוטנטי ולעתים מרענן, עם חוויות עבר והווה וכמיהות לעתיד.